תהליכי המוות, הידועים גם בשם "תהליך הוויטריפיקציה", קורים בגוף של אדם לאחר מותו. התהליכים הללו כוללים תהליכים פיזיולוגיים, אנטומיים וביוכימיים שמתרחשים בגוף, ומושפעים גם מפעילויות של חיידקים, רכיכות, חרקים ומיקרואורגניזמים אחרים.

בתחילה, הגוף עובר שלבי חיזור, המשמעותיים שבהם הם:

• 1. זיהום: גוף המת (כלי דם, איברים, וכן) יכולים לשמש כאדם נקבה, ולכן, חיידקים, רכיכות, חרקים ומיקרואורגניזמים אחרים, יעדיפו לקפוץ ולהתרבות, ואוכל, יוצרו, וישרפו.
• 2. דגימת רקבה: פירוק חומרי גוף

בעקבות תהליכים אלה, גוף המת מתרקב, והוא ניזוק באופן חד-צדדי. שלבים אלה, ודחיסה ועידוי הגוף, יכולים לקחת זמן, שנים, ובמקרים רבים, יותר, 10-15 שנים, כדי שהגוף, יזיד, יספיק, וישרף.

לאחר מותו של אדם, גופו עובר תהליכים של פירוק וספיגה. התהליכים הללו נקראים "דקומפוזיציה".

בתחילה, הגוף מתחיל להתקרר, והפעילות החיונית מפסקת. הלב לא יוצר קצב, והדם לא נשאב עוד. הרקמות, כמו הבשר והעצמות, מתחילות לפקוע.

במהלך הזמן, הגוף נכנס ל"שלב הפקוע", שבו הרקמות מתחילות לדחוס ולהחליק. זהו השלב הראשון בדקומפוזיציה, והוא יכול להימשך בין 2 ל-10 שעות, בגלל תנאים כמו טמפרטורה ולחות.

בהמשך, הגוף עובר ל"שלב החיתוך", שבו הרקמות מתחילות להתקיף ולחתוך. זהו השלב השני בדקומפוזיציה, והוא יכול להימשך בין 12 ל-48 שעות.

לבסוף, הגוף עובר ל"שלב הספיגה", שבו הרקמות מתחילות לספוג מים וחומרים אחרים. זהו השלב האחרון בדקומפוזיציה, והוא יכול להימשך בין 3 ל-7 ימים.

יש לציין שהזמנים הללו יכולים להשתנות, בהתאם לתנאים שונים, כמו טמפרטורה, לחות, וכו'.