למידת תוכון לדבר (או "דיבור") בציפורים היא תהליך מורכב הכולל הכשרה של המוח, האוזן והמערכת העצבית בציפור. זאת, כאשר ניתן ללמד ציפורים להתאים את התנועות העצביות של הדיבור, הכוללות עיצוב גרפי של השפה, לעלות לתודעתן. בעולם, כ-60 סוגי ציפורים מסוגלות ללמוד תוכון לדבר.

למידת תוכון לדבר בציפורים מתבצעת בדרך כלל באמצעות שיטות חינוכיות מותאמות, כאשר תנאי הזמינות של הסביבה, הגיל, הסייענות המורפולוגית (כגון, העיניים, האוזן והפה), והאפשרות לחיקוי (אמיצות) תכליתיים.

למידת תוכון לדבר בעופות, ידועה כ-"תקשורת" (Communication) או "לחץ חברתי" (Social Pressure), קשורה לגידול הצעירים באקלמם החברתי.

אף על פי שהלמידה של תוכון לדבר עשויה להיות שונה מאוד במיני ציפורים שונים, יש שני גורמים עיקריים המתארים אותה:

1. לחץ חברתי: העופות, בעיקר הצעירים, לומדים לשוחח בעקבות לחץ מצד הוריהם, חבריהם, ואף מצד נדידתם.

2. חיקוי: העופות, כמו רוב היונקים, משתמשים בחיקוי כאחד הדפוסים העיקריים ללמידה, ולאחר מכן, תוכנה.

בעת למידת תוכון, ניתן לצפות לסדרה של שלבים, כגון:

• צפייה: הצעירים צופים בשיחה של הוריהם, ולאחר מכן, הם אומרים דברים חסרי תוכן, שפחות או יותר, מקבוצה חברתית.
• שלבי חיקוי: בעקבות חיקוי, הצעירים "לומדים" את התבנית הקולית של הדברים, שנאמרו, ובהדרגה, הם "לומדים" את המשמעות.
• שלבי אקלימם: סוף-סוף, הצעירים "לומדים" את הטקסט, או "השאילות" ו"התשובות" שיתקנו, ואז, הם מסוגלים לשוחח, ולאחר מכן, "לעבוד" עם חברי הקבוצה.

למידת תוכון לדבר (מוכרז) בין הציפורים, בעיקר באמצעות שיטות של טיפול, לימוד ואימון.

שיטות טיפוליות, כגון סביבתם החזקה, הנאה ובטיחות, יכולות לעודד את התוכון לדבר. שיטות לימודיות, כגון רפלקסולוגיה והשגת תגובות, יכולות לעזור להסביר את תכונותיהן של הציפורים.

שיטות אימון, כגון אימון קול, יכולות לאפשר לתוכון לדבר לרכוש קול ולשלוט בו.

למידת הדבר של תוכון (באנגלית: סוויטצ'ינג) היא תהליך מורכב שנדרש לזמן ולמאמץ. התהליך כולל כמה שלבים, ובהם:

1. בחירת תוכון: לפני שאפשר ללמד תוכון, עלינו לבחור את התוכון הראוי. כל תוכון יוצא משמעותי, ויש לבחור אחד שלא יפגע בשלותו של התוכון.

2. הכנת התוכון: לאחר בחירת התוכון, עלינו להכינו. זאת כוללת מספר דברים, כגון: הקמת הסביבה הנכונה, בחירת הציפור הראויה, וכו'.

3. לימוד הדבר: השלב האחרון, והכי חשוב, הוא לימוד הדבר. זאת כוללת שלבים, כגון: גירוי הציפור, גירוי תחבירים של הדבר, וכו'.

יש לזכור, שלמידת תוכון היא שיטה שלא לומדת את הציפור, אלא לשפר את יכולתה.