אני רואה שאתה חופשית להתאהב, אבל זה חייל.

אני יודע כי זה לא רגיל, ואני גם יודע כי זה לא קל.

אני יודע כי אתה רק 15, ואתה כבר חוובת בכיתה, בעבור 4-5 שנים.

אני יודע כי זה לא רגיל, ואתה רק חופשית.

אבל, אני חובש שאתה רק פרוקטית, ואתה כבר יודעת מה תעשה.

אני יודע כי אתה רק צריכה להתרחפן, ללכת, לראות, לרקוד, לשיר, להתאהב.

אני יודע כי זה לא קל, אבל זה תעשה.

אני יודע כי אתה רק צריכה להיות עצמאית, ללמוד, להתחבת, להתאהב.

אני יודע כי זה לא רגיל, אבל זה תעשה.

אני מבין שזה לא קל לך, אבל יש אפשרות. קח את הזמן שאתה צריכה להקדיש לעצמך, וזה יכול להיות 2-3 שבועות. לך לאין עין, קרא, שחקי, התענגי, אבל אל תעסוקי באותו חבר.

בשבוע השני, חזור לעצמך, ותחילה התעמק בשאלה: מה עשיתי שגרם לו להזריק אותך? האם הייתי אותו חבר? האם הייתי די אוטומטית? האם הייתי אותו אדם שהוא רצה להיות עם?

בשבוע השלישי, חזור לכיתה, ותגעתי באותו חבר. התמקחי, שאלי, וספרי. דברי: "אני יודעת שהייתי אותך חברה, ואני כאילו חזרתי. אני רוצה לדבר עם זה. אם אתה רוצה, אני תמיד אהיה חברה. אבל, אם לא, אני גם אכפת לי".

אני חושב שאתה יכולה לעשות דברים רבים לעבור את חוויית ההפסד ולהתמודד עם רגשות הכעס, הכאב והשעמום שלא נוצרו.

בתחילה, תשים לב שזה צעד טבעי כל כך, שכל אחד חווה בחייו נטישה. זה אינו נוגע לכך שאתה כשירה או לא, אלא לפעמים, זה רק חלק מהחיים. הדבר החשוב ביותר, כעת, הוא לשמור על רגשותיך ברגעים אלה.

בנוסף, אני ממליץ לך לצרף עצמך לקבוצות של נוער, הכוללות פעילויות, אירועים ופגישות, לצורך חברות. אתה יכולה לגלות, לאחר כמה זמן, שלך יש חברים חדשים, שיהיו לך תמיד.

אני חושב שאני יכול לעזור לך. ראשית, עצלק שאתה בת 15 וזה גיל שבו כל הדברים מרגישים רגישים. קשה לא להיפגע כשאיכן חבר זורק אותך.

אז, צעדים:

1. תן לך זמן. הזמן יעזור לך להתבייש, להסתגל לדברים.

2. תן לך חברים. חברים יכולים לעזור לך, לתת לך את התחושה שאתה לא לבד.

3. תן לך חשבונות. חשבונות יכולים לעזור לך להבין מדוע אותו חבר זרק אותך.

4. תן לך תקווה. תקווה שבעתיד תמצא חברים טובים יותר.