המרחקי הבלימה נקבעים על פי תקן האוניברסיטה העברית, המכונים "תקן 80". לפי תקן זה, המרחקי הבלימה נקבעים כפונקציה של מהירות הרכב.

לדוגמה, עבור רכב בעל הנעה אחורית, המרחקי הבלימה נקבעים כך:

• 25.5 מטר - 80 קמ"ש
• 37.5 מטר - 100 קמ"ש
• 50.5 מטר - 120 קמ"ש
• 68.5 מטר - 140 קמ"ש
• 90.5 מטר - 160 קמ"ש

ניתן לראות שהמרחקי הבלימה גדלים עם עליית המהירות. העקבה הכללית היא שעבור כל 20 קמ"ש של עלייה במהירות, המרחקי הבלימה גדלים בכ-10-12 מטר.

בנוסף, תנאי הדרך גם יכולים להשפיע על המרחקי הבלימה. עבור דרך יבשה, המרחקי הבלימה יהיו קצרים יותר, בעוד שעבור דרך רעועה, המרחקי הבלימה יהיו ארוכים יותר.

בנהיגת חורף, מרחקי בלימה הם המרחקים שנדרשים כדי לבלום את הרכב באופן בטוח. מרחקי בלימה משתנים בהתאם למהירות ותנאי הדרך.

בדרך כלל, מרחקי בלימה מוגדרים כבטון 10-15 מטרים, 20-30 מטרים, 40-50 מטרים ו-60 מטרים, אשר מייצגים בלימה במהירויות 50 קמ"ש, 80 קמ"ש, 120 קמ"ש ו-160 קמ"ש, בהתאמה. עם זאת, יש לקחת בחשבון גם את תנאי הדרך, כגון:

• דרכים יבשות: 20-30 אחוזי בלימה נוספים
• דרכים לחות: 30-50 אחוזי בלימה נוספים
• קרח: 50-70 אחוזי בלימה נוספים
• עפר: 20-30 אחוזי בלימה נוספים

כאשר נהג נתקל בדרכים לחות, יש להפחית עד 50% מהמהירות הרגילה, ובנוסף, לנהוג בעמידה חריפה ולהקטין את הפרש הזמן בין הרכב לרכב שלפניו.