הביטוי "זה לא תורה מסיני" נגזר מתקופה שבה התגוררו יהודים בסין. במאה ה-12, בעקבות השפל הכלכלי במזרח התיכון, רבים מהיהודים במזרח התיכון נטשו את ארצות מולדתם ויצאו לדרך, ובכלל זה לסין. היהודים שבאו לסין נזקקו להסמכה תורנית, ולכן, כדי לבקר את היהדות, הביטוי "זה לא תורה מסיני" (או "תורת סיני") הוצג כעורר תשובה, וכמילות תגובה.

לאחר מכן, הביטוי "זה לא תורה מסיני" התפשט לרחבי העולם, והושמש במגוון תקשורת, כדי להצביע על תורה שאינה מקורית, חדשה, או שאין לה ערך.

מקור הביטוי "זה לא תורה מסיני"

ביטוי זה מקורו בסיפור התנ"כי של מסע המדבר, שבו העם היהודי הגיע למקום בשם סיני, שם התקיימה התכנסות העם בה נמסרה להם התורה. הביטוי "זה לא תורה מסיני" נגזר מהסיפור שבו העם, לאחר שנסע למדבר, חשב כי נשכחו חוקי התורה ולכן הגיע לסיני, אך, כאשר ראו שהעם נשכח את התורה, נחשבו האירועים שהתרחשו הם כאילו לא היה אף מקום נורא.

עצות ישימות

אם תרצה להשתמש בביטוי "זה לא תורה מסיני" בצורה ראויה, אפשר לעשות זאת כך:

• לעמדה: אם נשכחו או נשכחו נוראות החוקים, או נשכחו חוקי התורה, באשר הם, נאמר: "זה לא תורה מסיני".
• גבי חוקים: כאשר חוקים נשכחו, או חלשו, או נשכחה החשיבות שלהם, נאמר: "זה לא תורה מסיני".

צעדים ברורים

• 1. ללמוד את התורה: לכל יהודי, חשוב שלאלף, יש חובה ללמוד את התורה, ולהישמר מלשכוח אותה.
• 2. לעמוד לפיה: חשוב שלאלף, יש חובה לעמוד לפי התורה, ולהישמר מלשכוח אותה.

עצה נוספת

• 3. לחזק את החוקים: חשוב שלאלף, יש חובה לחזק את החוקים, ולהישמר מלשכוח אותם.

עצה נוספת

• 4. להיות מודע: חשוב שלאלף, יש חובה להיות מודע, לעמוד לפי החוקים, ולהישמר מלשכוח אותם.

עצה נוספת

• 5. לסמוך על התורה: חשוב שלאלף,

אהבה, ידידי.

הביטוי "זה לא תורה מסיני" מקורו בקוראים, קבוצה של יהודים שחזרו ליהדות בעקבות תנועת התחייה הלאומית ברוסיה במאה ה-19. הם ראו עצמם כ"אבי הבנים" של יהדות רוסיה, והתייחסו לקהילות יהודיות שנשארו בגולה, כעל "בנים ובנות" שבאו לאחר-מכן.

במסגרת זו, "תורה מסיני" היה כינוי ל"תורה" של הקהילות היהודיות הוותיקות, שהתפתחה במזרח אירופה. "תורה" זו כללה את המנהגים, התפילות, ההלכות והאמונות שהיו נפוצים באזור, והיו שונים מהתורה שהייתה נהוגה בארץ ישראל.