אני יודעת שזה קשה להישאר קרוב לשקט כשהילדים שלך לא מקשיבים לך, אבל אני כאפה להסביר לך שזה לא רק עלינו, זה עליהם. הם צריכים ללמוד כיצד להיות קשובים לאחרים, וזה כולל את כל המצבים, גם כאלה שאינם נחמדים.

למרות זאת, אני חושבת שאצלך יש ארבעה הצעדים. הראשון, זכור שאת, ובכול מצב, אתה יכול לבחור איך להגיב. אתה לא צריך להיות קורבן המצב. השני הוא, כשאתה צועק, אתה לא רואה את המצב, אתה רואה את הסימפטומים. עליך לחקור, עליך לתקשר. השלישי, כשאתה מגלה כי הילדים שלך לא מקשיבים, ציין להם. "אני רואה שאתם לא מקשיבים, אבל זה חשוב. אני רואה שאתם לא רוצים לשמוע, אבל זה חשוב. "