בעלים של דירה בדמי מפתח חייב לקיים פסוקי דין ספציפיים לפני שיוכל למכור את חלקו. לפי חוק הדירות, הבעלים חייב להציע את הדירה לדייר בדירה, על פי סעיף 12 לחוק הדירות.

הקובע כי "בעל הדירה, שברשותו יש דירה המוחכרת לדייר, אינו יכול למכור את הדירה, והדייר יכול לקנות את הדירה, ואם האופציה לקנות נעדרת, יכול הדייר להציע קניית הדירה".

במקרה של יחסי דירות, יש לפסוק כי הבעלים חייב לקיים פסוקי דין, כאשר יכול הדייר להציע קניית חלקו.

אם בעלים של דירה בדמי מפתח רוצה למכור את חלקו, הוא חייב להציע את הדירה לדייר בדירה קודם כל. זאת על פי חוק הדמי מפתח, שקובע כי בעלים של דירה בדמי מפתח חייב להציע את הדירה לדייר בדירה, לפני להציעה לאחרים.

צעדים שיש לבעל הדירה:

1. הציע את הדירה לדייר בדירה: הבעל הדירה חייב להציע את הדירה לדייר בדירה, ולאחר מכן רק להציעה לאחרים.

2. שימור תקשורת: הבעל הדירה צריך לשמור תקשורת רציפה עם הדייר, ולשתף אותו בהחלטותיו.

3. סיכום עסקה: הבעל הדירה צריך לאחת ישירה עם הדייר, ולקבוע תנאים סבירים לעסקה.

בעל הדירה יכול לבקש עזרת עורך דין או יועץ כדי לעזור לו להתמודד עם התהליך.

בעל הדירה שבעלותו מבוססת על דמי מפתח חייב לקיים דיון עם הדייר לפני שיציע קבע קניית חלקו. זאת, כדי להתיר חובה של 90 יום, כפועל יוצא מן הסעיף 2(2) לפקודת רכב, האוסרת על בעל הדירה לקיים חוזה קנייה עם רכב, אלא אם כן דייר הדירה נתן את הסכמתו.

במקרה שבעל הדירה אינו קורא לדייר לדיון, הדייר עשוי להגיש תביעה נגד בעל הדירה, באשר הדירה שבבעלותו.

בארץ ישראל, חוק שימור האיכות הטובה של הדירות (ה'סעיף 17' של חוק הכנסת) קובע כי "אדם שבעלים של דירה, שבעלותו בה קיימת ובת, יכול למכור את חלקו בדירה, אך ראשית, חייב לצעוד לקנייתו דייר הדירה, ואם לא ימצא דייר, יכול למכור את חלקו, כל זאת, תחת תנאים שיפוטיים, שהם: שבעל דירה ראשי, יכול לקנות את חלקו, אך רק אם: (1) דירתו נוצרה כדירת מגורים, (2) קודם-מכירה, נשלח לדייר, ההצעה, (3) ודייר, הודיע כי אינו מעוניין לקנות את חלקו, (4) והכנסת, נתבקשה, והיא, קיבלה, את ההצעה, (5) ו-3 שנים, (6) עברו, מאז, שבעל דירה, ראשי, נשלח, לו, 2 הצעות, קניה, של חלקו.