שני ילדים שלומדים איתי בשיעור כל הזמן צוחקים עלי ואני שמה לב לזה וזה מפריע וזה פוגע. מה לעשות?
2 תשובות
אני כאפשר, אבל תהיי נוח, זה אירי.
אני חושבת שזה נורא גרוע שעותייך הן קצרות בגלל שני הילדים האלה. אבל, רגע, דאג, קח חלק! זה יכול להיות סימן שהם חפצים בחברה, ולפעמים, זה באמת פשוט, והם פשוט צוחקים.
לפעמים, אם את תשתכח, הם פשוט צריכים את תשומת הלב. נסה להסב את תשומת הלב, ולהתחבר אלהם. אם זה עדיין לא תקין, את יכולה לנסות לראות צד אחר, להבין מה גרם להם לצחוק. ואם זה עדיין לא תקין, את תכולה צריכה לדבר איתם, בצורה שתקשיב, ותבין. זה יעזור.
התשובה:
קונפליקטים, כמו שהתווהת לך, נצפים ברב קטעים, והם נגישים, כן. על-פנית, 'אני' (I) - 'כן' - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אני' (I) - 'אנ