העיר תל אביב הוקמה בשנת 1909, כחלק מתנופת ההתיישבות הראשונה בארץ ישראל. העיר הוקמה על ידי התאחדות הקבוצות המקומיות (התאחדות מקומי, 1909), שהייתה ארגון על-פרטי של תושבים יהודים אשר ויתרו על זכויות שטח וביקשו להקים עיר יהודית. העיר הוקמה באדמות צאלים, שהיו אדמות ים פתוח שהשתייכו לעיריית יפו.

ב-14 באפריל 1909, נחנכה העיר, והיא נקראה "אהל שבע" (נוסח שני, "אהל שבע"). העיר הוקמה באמצעות צו של הנציב העליון, רולין-בארון, שהורה להעביר את האדמות לעיר.