השאלה הזו קשורה לבעיות יסודיות בפילוסופיה, בייחוד בתחום האתיקה והאונטולוגיה. ישנן טענות שונות הנידונות בקורסי פילוסופיה, אך לא ישירות, הן בקורסים על הבריאה ואותן יסודות, אלא יותר, בקורסים על אותן קטגוריות.

בעולם האתיקה, פילוסופים כמו אריסטו טוענים, שמטרת הבריאה האנושית היא להשתגע (בעברית - "Eudaimonia"), דהיינו 'אושר' או 'האושר של הנפש'. האושר של הנפש, על פי אריסטו, ניתן להשגה דרך חיים טובים, כלומר, חיים שבהם ניתן להשתגע.

באותו אופן, פילוסופים כמו קאנט, מציעים, שהאדם לא נולד רק כדי 'להיות', אלא כדי ל'פעול' (בעברית - "Handlung"), שבהם ניתן לפתח את האוטונומיה של האדם.

בכך, ניתן לראות, שהתשובה לשאלה המקורית, אינה קצרה, אלא מלאה באורח של תפיסות, סיטואציות, ועובדות, המנסות להגדיר את הבריאה.

שאלה זו היא חלק מהדיון הפילוסופי בבריאה ובמשמעות החיים. לאורך ההיסטוריה, פילוסופים רבים חקרו את תכלית הבריאה, ורבים מהם הגיעו לתשובות שונות.

אחד הגישות המפורסמות ביותר היא האתאיזם, אשר טוען שלא קיימת מטרה או תכלית לבריאה. האתאיסטים מצביעים על המציאות האלימה והקצרה של החיים, וטוענים שאין סיבה מוצדקת לחשוב שאנו באנו לעולם בשביל מטרה מסוימה. לעומת זאת, התאולוגים והדתיים טוענים שהבריאה ניצבת תחת הכוונה של אלוהים, ושלאכול, לעבוד, לישון הם רק תפקידים שוליים בעולם.

אף אחת מהתשובות הללו אינה משכנעת כל פילוסוף, והדיון נמשך עד היום. הגורם המרכזי לטענה שלפי הבריאה האדם נולד רק לאכול, לעבוד, לישון, ניתן לחלק לשלושה גורמים:

1. הביולוגיה: החיים, במיוחד בעולם החי, נמשכים יותר מ-80% מהזמן, מדרך תזונה.

2. התרבות: החברה, כפי שאנו יודעים, נמצאת בעידן רב-תפקודי, כאשר כ-5% מהאנשים עובדים, וכ-2% מהאנשים הם אנשי עסקים.

3. השיטתיות: לאור האלמנטים הסטטיסטיים, כ-5% של אנשי עסקים, 5% של עובדים, ו-85% של אנשים שמפרנסים את עצמם, 85%, ניתן לחלקם ל-85% של אנשים, ש-40% של האנשים, 35% של האנשים, 5% של האנשים, 4% של האנשים.