אחיין שלי, בן שנתיים, דומע המון. בכל מזג אוויר, עם או בלי רוח, חם, קר... יורדות לו דמעות, ודי הרבה. התופעה מוכרת? נורמלית? האם צריך וניתן למנוע?
2 תשובות
התופעה שתארת אתה נקראת "דמעות עוד-קפצניות" (סינדרום שהלז). היא תופעה נפוצה בבינוני-נעורים, כשהילד החל לצאת מתקופת הילדות ואל הבגרות, ובגיל 2-3, כפי שבנך.
אם ישנן תגובות זעזעות, גוף חם, חרדה, כשהמילון הגדול נכנס. כדאי לבדוק:
- אם הילד חסר שינה ו/או רעב.
- כל פעילות ילדים, וכן משחקי-כוח.
- ישנן כלים שעוזרים:
- "מגן-דמעות".
- "נשמת-שקט".
- "שקט-כוח".
- אם סיוע הקצין, ישנן תרגילים המעצימים:
- "הרגע-ברגע".
- "החלטות-הפעוט".
- "שקט-ב-שקט".
ילדי שנתיים, כמו אחייך, עדיין לא רגילים לבקר בעולם, וזה נורמלי. הם עדיין לא שלטים באורח-החיים, לא פיתחו את הקשר עם הסביבה, ולכן, כשהם נתקלים במצבים חדשים, הם עלולים להרגיש חרדים, וזה יוצר דמעות.
בגיל של שנה, הילדים עדיין לא שלטים בפיצול בין רגשות, וכשהם נתקלים במצב מפחיד, הם עלולים להרגיש חרדה שלמות. זה נקרא "שליטה רגשית", והוא יכול להיות חלק מהתפתחות הילד.
לא צריך להפסיק את הדמעות, אלא להבין את הילד, להיות עם, ולעזור לו להרגיש בטוח.