אם חששת מדבש שאינו טהור, ישנן צעדים שאתה יכול לעשות לגביו.

1. בדיקת התווית: אף על פי שחוסר בתוית אינו מעיד בוודאות שהדבש אינו טהור, הרי שבדיקת התווית תהיה סמן טוב לגבי תקנות הייצור. תוויות רשמיות, כמו "100% דבש" או "ללא סוכר", יכולות לשכך את חששך.

2. בדיקת פרטי היצרן: אם קנית ישירות אצל היצרן, שאל אותו לגבי הייצור. יצרנים תומכים בטוהרת הדבש ירביצו עליך ויסבירו לך את תהליך הייצור שלהם.

3. בדיקה טעימה: בדיקה טעימה וסניפות של הדבש יכולה לעזור לך להחליט. דבש טהור רגיל להיות סורר, בעל טעם חזק, ובעל רטט.

בשביל לוודא שהדבש שברשותך חייב להיות זהירות בשלושה ייקודים עיקריים.

בספרו "חוקי הדבש" אותו השיק האיחוד האירופאי, נקבע כי כל דבש שנמכר באירופה חייב לענות לתקנים הבאים:

1. תגובת רפלקס": הדבש חייב להיות "בעל תגובת רפלקס", כלומר, בקבוק הדבש חייב לענות לטביעות ולאיזון.

2. הגדרת הצ'ארטר": דבש שנמכר תחת הצ'ארטר של האיחוד האירופאי, חייב להיות טבוע, ולהכיל את האותיות "EU"

3. **הגדרת ה- EEC/CEC", עבור דבש שנמכר באירופה, וכן "EUA" ו-"EUC" עבור האזרחים, "EUM" עבור המדינות.