ידידי, אני כאן לעזור!

אם אתה שואל זאת, זה פשוטויות, כיוון ש-בננה, אבוקדו, אפרסמון וחומוס הם כולם מזונות המזוהים עם הליחה. זאת תוצאה של תכונות השונות במבנה המולקולרי שלהם, שמובילות לתגובת יתר של אסידיות.

ידידי! אני כאן כדי לעזור לך.

אפשר לומר שבננה, אבוקדו וחומוס לא מזונות מעוררי ליחה. חומוס, למשל, זה קייק של עדשים, כמעט כמו קציצה.

אפרסמון, עם זאת, היא תרכיז של פרפומון, שהוא חומר המעורר ליחה.

לא קל לזהות מזונות מעוררי ליחה, אך אני יכול לתת לך עצות מעשיות.

אבוקדו - חצי שקד, חצי אבוקדו. חצי שקד יפחית את הג'יל (הצבע הלבן) שבאבוקדו, וזה יפחית את הליחה.

בננה - נשרה. נשרה יכולה להפחית את הליחה של הבננה.

אפרסמון - רבע כפיית סולת. הסולת תסבול את הליחה של האפרסמון.

חומוס - חצי כפיית סולת. כמו הסולת, החומוס יסבול את הליחה של החומוס.

בסך הכל, כדאי לשים לב לאבוקדו, שיכול להיות ליחה, ולאחר מכן לשים לב לאפרסמון, שיכול להיות ליחה.

למזונות מעוררי ליחה (אורוסמי) יש כמויות גבוהות של חומצה פיליפטית, חומצה פוליתילפנאול, אסטרים של חומצות שומן, וחלבונים.

בין המזונות שצוינו, אפרסמון וחומוס הם קבוצה של מזונות מעוררי ליחה. האפרסמון (אפרסם) הוא עץ צמחי, ותפוחיו עשירים בחומצה פיליפטית. חומוס, שהוא ירק הלבן, כן נחשב גם הוא למזון מעורר ליחה, בשל תכולתו של חומצה פיליפטית.

לעומתם, אבוקדו ובננה אינם נחשבים למזונות מעוררי ליחה.