הרגילת התינוק לישון בכוחות עצמו היא תהליך הדרגתי הדורש זמן, תשומת לב וסיכוי להעביר הרגל. צעדים מומלצים:

• מינוף הרגליו הקיימים: ניסו להקצות שעות ישון לא פחות ולא יותר, ולהקצות סביבות ישון פחות מחרידות.
• שימוש ברגלי שינה: נקצור חלק זמן היום שיש רגלי שינה, ובצעדים קטנים, ניסה להגדיל הרגלי השינה: ישון 1-2 שעות, הרגעת, 1-2 שעות נוספות, וכך.
• פרישת התינוק: הפרישה היא המפגן הקשה ביותר, כיוון שהתינוק יכול לצוות. הפרישה נעשית כאשר התינוק הופך 4-6 חודשים. פרישה יעילה: - הפרישה נעשית 2 שעות לאחר תפוצצות, - קציר שעות. - הפרישה נעשית בשעה קבועה ובסביבה שמורה. - הפרישה נעשית תכופות, כדי למנוע תגבור.

הרגילות של תינוק לישון בכוחות עצמו משתתקלת בהשגחה, קביעות ושגרא.

1. בדיקת גורמי הקצבאי: אם תינוק לא ישן בכוחות עצמו, יש לבדוק אם ישנם גורמי קצבאי, כמו חום, קור, צעצועים, רעב, צמא, קושי, כאב, ואחרים, שיכולים להשפיע על תינוק.

2. הגברת קביעות: לתינוק יש צורך בקביעות בתכיפות הישימה.

3. שגרא: תינוק זקוק לשגרא קבוע, הכולל תכונות אחידות, כדי לבנות רוטין ולפגוש את צורכיו הבסיסיים.

4. פעילויות לפני הישימה: פעילויות כמו טיולים, קריאת ספר, שירה, ופעילויות גופניות, יכולות לעזור להרגיל את התינוק לשינה.

5. קשר עם התינוק: יש להיות קשור לתינוק ולהגיב לצורכיו, כמו נגיעה, קול, וגירוי, כדי לסייע לו להכניס לעצמו רגשי שלום.