גידול מנגו הוא תהליך יצירתי הדורש תשומת לב ואומץ. מנגו הוא עץ מזרחי, חדש זה כ-4,000 שנה, שמשפחתו - שזיפיים (Anacardiaceae) - כוללת גם את העץ האציל, אג'יל.

הגידול האידיאלי של מנגו דורש אדמה עשירה, רקבה, וזורם של מים. אדמה עשירה בארגונים, קלציום, פוטאסיום, ואזוט - נדרשת ליצירת צמחים גדולים, וכן לקליטת חומרי גידול. הזורם, או הגשמים, ייעדד את המימיות של האדמה, וכן יעזור להרחיב את השורשים.

האפינות לגידול מנגו כוללות:

• גידול באדמה רקבה
• גידול באדמה עשירה
• אדישות לאדמה
• זרימת מים
• אדישות לקור
• אדישות לחם

בנוסף, יש לבצע שינויים בצורת הגזע, באמצעות קצירת הענפים, ובאמצעות קצירת הפרי.

ידיד, אני אספר לך כיצד לגוזם מנגו!

גידלי את המנגו שלך באורם המיטב, וכאשר יגיע לשיא הבשלתו, תסור את הפרי. גזום את המנגו לצדדים, כדי שיוכל להישאר פתוח ולהציג את פרחיו האופלים. אז, שלושה דברים חשובים: 1. נצל את הפרגוד. 2. זרק קצת פפראצ'י לתוך הפרי, כדי להדגיש את צבעו. 3. תבלל בקצת סוכר, כדי להפגיש את הטעם המתוק של המנגו.

אימון מנגו כולל שלושה שלבים עיקריים: חתכים, סוגים והרטבה.

בשלב הראשון, חתכים, המנגו צריך להיות ביתר שאת חרים. החתכים צריכים להיות כלפי עלי המנגו, כדי להראות את החלמון. החתכים עצמם צריכים להיות דקים ולא גדולים מדי.

בשלב השני, סוגים, ישנם שני מינים עיקריים של החתכים: חתכים קצרים וחתכים ארוכים. חתכים קצרים יתאימו למנגו חם, כגון מנגו אל-פורדו, שאינם רצויים לאכילה לאחר שהם תמיד באורך 4-6 שעות.

בשלב השלישי, הרטבה, ניתן להוסיף כמה סוגים של רטבה, כגון:

• רטבת סינית: מורכבת מזית, סויה, תמרור ורסק.
• רטבת קריבית: מורכבת מבצל, תמרור, כוסברה, רסק, ופלפל.