בהלכה הישראלית, דירה שסבו של הנכד רכש ובה גר הנכד בדמי מפתח, היא רכושו של הנכד. על פי החוק הישראלי, כאשר אדם גור עם קרובו, כגון סב, ללא שותפות, הדירה נחשבת לרכוש האחד, וכללי המשפחה של הרכוש, כולל דירה, עוברים ישירות לבעליו.

בפסק דין שנערך (בג"צ 1999-12-01 2/96 ק.מ. 1), נקבע ש"דירה שבה גר נכד, שלא היתה אצלו, וכן דירה שלו ובה גר, היא רכושו של הנכד, ואין צורך בבעלות עליה."