הדאגה הזו היא מאוד מובנית, ולרוב, ניתן לפענח את הסיבה מאחורי כך. בדרך כלל, אם החבר נפגע מדברים, אך לא מעיר עליהם, הוא עשוי להקצין את המתח כאשר הדברים מתפוצצים, כדי לכסות ולהסתיר את הפגיעה.

במקרה כזה, ישנן שלושה שלבים שיכולים לעזור:

1. אני יודע/ת שאתה נפגע: אנא אל תתעסק בדברים שלא ידעתי. אבל, יש שום דבר, שאני זוכר/ת, שאפשר, שעשית/ת, והפגע/ה, ואינני יודע/ת. אני רוצה לדעת, ואני רוצה לדבר על זה.

2. זה לא הפעם הראשונה: דברים כאלה קרו לפני, ואז, לא הייתם מתאחד/ות. אני רוצה לדעת, כדי שלא תתכננו, לשוב לאותו המצב.

3. אני רוצה לדבר על זה, כדי שנהפוך את זה לאפשרות: אם תרצה, נדבר על זה, ואני רוצה לפענח, יחד, את הסיבה, ואז, וכדי שנהפוך את זה לאפשרות, לעבוד על זה.

בדרך כלל, כאשר אתה/את תבקש/י את החבר/ה, "לדבר על זה" ו"לפענח" את הסיבה, הוא/היא יותר מסוגל/ה לעשות זאת.