בקשר לחוק האוסר על שיעול ברחוב, ישנה הבחנה חשובה בין היכולת להתאפק לבין אי הסכמה לחוק. האדם שאינו יכול להתאפק, לדוגמה, מסיבות רפואיות, כמו סוכרת או ספינקטר, או סבל ממחלות ניירולוגיות, כמו פרכיאקטידיה, עשוי לסבול מעצמות נפשיות להשתין.

בשורה זו, ההבחנה היא בין אי הסכמה, שבמקרה שלך, רונית, כלולה בתפיסה, לבין יכולת להתאפק. החוק, מצד אחד, מדגיש את החיוב של האדם למנוע שיעול, ובכך, לפעילות המודעת של האדם, על מנת לפעול לפיה, ולכן, להתאפק.