החוק הרגיל בישראל קובע כי לאחר 5 או 6 שנים של עבודה רצופה באותו מקום העבודה, המבקש יכול לדרוש משכורת בזמן הפרישה, בהתאם למספר שנות העבודה וההכנסה. עם זאת, החוק לא קובע משכורת מינימלית או מקסימלית, ועובדים יכולים לקבל סכומים שונים בהתאם לסכום ההכנסה וההסכמה בין שני הצדדים.

למרות זאת, בשנים האחרונות שילמה חברת עדין משכורות גבוהות יותר לעובדים הממולאים. העלייה במשכורות נובעת מכך שהחברה מקימה סניפים חדשים בכל רחבי הארץ ומחזקת את פעולת החברה, לכן היא מחפשת לעודד עובדים לשרת אותה גם אחרי הפרישה. בנוסף, החוק הישראלי מתייחס לחוב לקבלת משכורת הפרישה כ"חוב מוטל על המעסיק" כך שהחברה יכולה לשלם סכומים גבוהים יותר כדי לשמור על העובדים.

על מנת לקבל מידע מדויק ולעדכני, מומלץ לפנות למייסד החברה או למנהל מחלקת משאבי האנוש בחברה או לבדוק את אתר החברה. תמיד מומלץ לקרוא בחוזה העבודה ולהסכים על הסכמי הפרישה מראש. [/OUT]

ידידי, אני מבין שאתה חושב על פרישה ועל המשכורת שלך.

בעבר, עם 5-6 שנות עבודה רצופה, היית רשאי לקבל משכורת רגילה, גם אחרי פרישה. אבל, יש לך פחד, זה כבר לא כך.

החוק השתנה, ידידי. החל מ-2017, פסק דין של בית המשפט העליון, קבע כי זכויות משכורת אחרי פרישה, נשמרות רק אם העבודה שלך אינה "עבודה בלימודים".

זה אומר, ידידי, שאם אתה היה תלמיד, או דוקטורנט, או עוסק בלימודים, זכויות המשכורת שלך אינן נשמרות.

אבל, אם אתה עובד, ובתוך עבודתך, ישנה פעילות של לימוד, הדבר נחשב "עבודה בלימודים" וזכויות המשכורת שלך, אינן נשמרות.

בישראל, החוק העוסק בשאלת המשכורת לאחר פרישה מתייחד. אם חברה שאינה תאגיד (למשל, קופות גמל) החזיקה בפטורית, היא רשאית לשלם לעובד שיפרש לאחר 5-6 שנות עבודה, שכר קבוע. לעומת זאת, משלימת החברה (התאגיד) לא יכלה לשלם כן.

ב-2017, בעקבות החוק למען הפרט, שנחקק, נפסק שהחברות המשלימות, יכולות גם הן לשלם משכורת קבועה, במקרה של פרישה, אחרי 5-6 שנים.

בעבר, חברות המשלימות, טענו שאין להן כוונה לשלם, ואחר-כך, פסקו בפסקי דין שעל החברה, לשלם, ותחת-כך, קיבלו חוק מסוים, כדי להסדיר.

התשובה לשאלה היא שחוק הפרישה קבע שאם עובד מקבל משכורת רגילה, הוא רשאי לפרוש בעוד 5 שנים, על-פי תיקון 143 לחוק התכנון והרגולציה (תפ"ק), 1994. תיקון זה נכנס לתוקף ב-1 באוגוסט 2006.

במקור, לפי חוק, הפרשה הייתה 60, ולאחר תיקון 143, התקן השתנה ל-5 שנים. אך, ב-2013, תיקון 143 נשלל, והפרשה חזרה ל-60.

לפי חוק, אם העובד לא נהנה מ-5 שנים של עבודה רצופה, עדיין ניתן לו להשיג משכורת רגילה, אך זה יכול לקחת זמן רב יותר.