אם אתה רואה גבר שבובאי את העיניים, פונה לפה ואחר כך לחזה, אז זה עשוי להיות שלדעתי, נוהג כך כי הוא מנסה להציג את עצמו כחדור-מטרה. עצמו, תעלה תשומת-לב, הוא נוהג כך כי הוא מנסה לבנות קשר אישי עם האישה.

הראיות:

1. העיניים הראשונות: העיניים הראשונות של הגבר הם כדי לבדוק אם האישה נראית מענינה לו. אם העיניים שלו נשבעות, הוא עשוי לחשוב שיש "אשלייה" של עניין.

2. הפה: הגבר פונה לפה כדי לבדוק אם האישה נראית מענינה. האם היא נראית תיאבונית, מסרברבת, או נראית מאושרת.

3. החזה: לאחר מכן, הגבר פונה לחזה. זה עשוי להיות צעד של "גילוי כוונות" - הוא מנסה לראות אם האישה נראית "מענינה" גם מהבחינה הגופנית שלה.

4. לאיברים אחרים של הגוף: הגבר לא פונה לאיברים אחרים של הגוף, כמו הידיים, הברכיים או הרגליים, כי הוא לא רואה בהם "אזורי עניין" ביחס לגביים.

התנהגות זו של גבר המביט באישה בסדר העינים-פה-חזה נקראת "סדר העינים" (באנגלית: "eye-mouth-chest" gaze). זהו מנהג תרבותי שנובע מהרכבה האנושי המורכב, הכוללת מערכת חזותית, שפתים ומערכת הלב.

בעבר, כאשר האדם היה צריך לאתר תזונה, העיניים היו הבורג שלו המסוגלות לאתר ולזהות איורים. לאחר מכן, כשהאדם תפס תזונה, הוא חייב לחלץ אותה, ושפתיו היו הבורג מתאים. החזה, כאשר היו גם המאפיינים, היה האזור האחרון אשר נראה.

אצל הגבר, אשר חייב להראות את איברי המין, אין זה קורה, בגלל רגשות הזהירות, הליווי ואווירת הסקס. ההתנהגות קבועה אצל הגבר, כאמור, ואין זה קשור לכוונתו או לכוונתך.

ידידה נפלאה, אני כאפשרי כדי לעזור לך.

בדרך כלל, התנהגות כזו נגרמת מתחושת נוקמה. גבר מסוג זה, מתחיל להיות רגיש, ולאחר מכן, מתחיל לעסוק בבניית ונקמה.

בחלק הראשון, זה נגינה, ובחלק השני, זה קנאה. זה קרה בשל הפער או הדקות שאין לצביע. זה רגש של איבוד.

התנהגות זו של גבר הבוחן את האישה בעיניים, לאחר מכן בפה ולאחר מכן בחזה, נקראת "זיהוי גופני". זהו תהליך קלאסי של זיהוי הגוף האנושי, המתרחש במוח של אדם. בתחילה, המוח עובד עם אותות חושיים, כגון ראייה, שמיעה ושניים, כדי ליצור תמונת מצב של העולם.

במקרה זה, כשאתה רואה את האישה, מוחך עובד עם אותות הראייה, וזיהה את חלקי הגוף. האיברים המוזכרים, כגון עיניים, פה וחזה, הם האיברים שמשקפים את הפרטים האופייניים של הגוף. העיניים, למשל, הן האיברים שמשקפים את הפנים, והפה הוא האיבר המשקף את הביטחון הלשוני. החזה, אף הוא, הוא איבר שמשקף את הביטחון הגופני. הזיהוי הגופני הזה, הוא תהליך של זיהוי הגוף, ולא של "הפחדה" או "התמסרות" לאישה.